חלי טל שלם

ביבליותרפיסטית ומשוררת

מלווה תהליכי כתיבה יצירתיים

עקבו אחרי בבלוג
חיפוש

ות'משמעות של החיים שלך אתה תשמע בעצמך (שוטי הנבואה)

"אמא, למה תמיד לפני הסוף הכי קשה לגיבור?" שאל אותי בכורי כשהיה בן שבע. ניסיתי לשרטט עבורו את המשולש האריסטוטלי בשפת הילדים. אך צפייה בסרטי ילדים (הילדים היו רק תירוץ) בקולנוע (בחיים הקודמים), גרמה לי להבין שהוא צודק, הגיבורים המצוירים נאלצים להתגבר על הקשיים בדיוק ברגעים האחרונים.


גיבור ילדות

בסרטים הבאים מעריץ הגיבור בגלוי או בסתר דרך חיים או דמות מפורסמת, המתמחה בתחום שהוא הכי רחוק ממנו במציאות, אבל הכי נמשך אליו. הפער בין מצבו הפיסי ויכולותיו של החולם לנחלם קיצוני בצורה שאינה ניתנת לגישור: אנה השובבה והבודדה מ"לשבור את הקרח" חולמת להיות נסיכה המתנהגת על-פי אמות מידה מלכותיים ולהנשא לנסיך בו התאהבה במבט ראשון שיבוא ויציל אותה מבדידותה. פו, דב הפנדה, מעריץ את אומנות הלחימה הקונג-פו, וברשותו הבובות של "חמשת המופלאים", שאחר הקרבות שלהם ותורתם הוא עוקב באדיקות; העכבר מ"רטטוי" נכסף לאמנות הבישול וצופה בקביעות בתוכניתו הטלוויזיונית של השף הגדול ביותר בפריס, בעל המוטו - "כל אחד יכול לבשל"; חילזון המשנה שמו ל"טורבו" נוהה אחרי נהג מרוץ. כמו העכבר מ"רטטוי", מחכה "טורבו" החילזון מרותק למסך הטלוויזיה, לצפות בגיבורו, במקרה של החלום הפרטי שלו הינו נהג המרוצים הבלתי מנוצח, אשר יורה משפטים מנצחים בסגנון "כל אחד יכול" בכל פעם מחדש מלא מוטיבציה דרך מצלמות הטלוויזיה לעבר מעריציו; וחנון ממציאן מוזר בשם פלינט מ"גשם של פלאפל 2" שרוצה להפוך לגיבורו - סטיב ג'ובס של הממציאנים. כולם מצליחים להגשים את חלומם, כמובן. בכל הסרטים המוזכרים - וב"גשם של פלאפל 2" ו"טורבו" ביתר שאת - ישנה תפנית עלילתית אליה מגיע הגיבור. אם בעבר, המסע של הגיבור היה פשוט יחסית בשלב המפנה וההתרה עד לסיום, הרי שכיום - כאמור, אולי בשל השפעת התקשורת על דור הכותבים - שאמנם לא אבד תקווה, אך עבר התפכחות כואבת, מביא ליצירת נקודת המפנה שונה:

המרכיב הסודי או ההפתעה המאכזבת

במגילת הדרקון הנכספת של לוחם הדרקון הקונג-פואי לא כתוב כלום, מגלה פו בתדהמה. הוא חוזר מיואש אל אביו המאמץ שמסביר לו שהמרכיב הסודי במרק, הוא שאין שום מרכיב סודי. כלומר מי שאתה, זה הדבר הנכון. איך תגשים את חלומך? בדרכך כמובן. דרושה התמדה רבה, אמונה והשראה מגיבור ילדותך, אבל לא משנה מיהו הגיבור שלך, הוא יעלם לך בדיוק כשהכי תצטרך אותו. בדיוק כפי שמאסטר אוגווי נעלם למאסטר שיפו ברגע ההתמודדות הגדול בחייו, כך מאסטר שיפו נעלם לפו. אתה נשאר לבדך להתמודד בדרך עם קושי מועצם שאף אחד לפניך לא התנסה בו. אם הקונפליקט, בסרטים של פעם, היה חיצוני למסע הגיבור כעת, הפך אותו קונפליקט יעבור ברוב הפעמים פנימי. על הגיבור למצוא את הפתרון בנפשו פנימה, שיהפוך אותו למשהו אחר. מעין מסע פנימי ברבע שעה האחרונה של הסרט במקרה הטוב.

ההתפכחות

ב"רטטוי", "טורבו" ו"גשם של פלאפל 2, המאסטר לא רק נעלם, הוא מתגלה כדו-פרצופי, מאכזב: ב"רטטוי", בן בריתו של העכבר ברגע האמת מול אור הזרקורים לוקח את הקרדיט לעצמו. בתהליך מקביל, בעל המסעדה מוליך שולל את נער הפלא לכאורה שמתגלה להיות לא אחר מבנו של השף המהולל ומסתיר ממנו את המכתב המעיד על זהותו. ב"טורבו", נהג המירוץ מנסה להניא את החילזון מלהתמודד, על אף הסיסמאות מלאות המוטיבציה ששיגר למצלמת הטלויזיה, ומנסה למעוך אותו - תרתי-משמע - בכל דרך אפשרית. ב"גשם של פלאפל 2", המדען בעל השם העולמי מוליך שולל את פלינט החנון. כיון שההמצאה של פלינט אדירה, המדען מנסה להעלים זאת, גם מפלינט עצמו הצמא לאהבת אב ובשל כך עיוור לניסיונתיו הנכלוליים של המדען לנכס את ההמצאה לעצמו. ב"לשבור את הקרח", הנסיך "האוהב האמתי" של אנה השובבה, מפנה לה עורף ברגע האמת, ומשאיר אותה לקפוא עד מוות.


כל הגיבורים מגיעים רגע לפני סיום המסע, למצב בו הם קרובים לשיא של עצמם – פו כמעט ומוכתר ללוחם הדרקון אחרי עבודה סיזיפית, פלינט מגלה שהמציא עולם קסום לגמרי בעצמו אחרי מסע רצוף מכשולים, העכבר רוקח פלאים במסעדה בשיתוף פעולה נפלא עם בנו של השף וזוגתו אחרי מרדף המסתיים בכמעט טביעה, העלמת צוואה ואיום פיטורין מרחף, טורבו החילזון נכנס כמתמודד שווה-ערך אל המירוץ הנכסף אחרי אימונים מפרכים ומסע אל המסלול אנה קופאת עד מוות כמעט במסעה לשכנע את אלזה אחותה מלכת הקרח ולמצוא מחוות אהבת אמת. הגיבורים חבוטים, חסרי נשימה, ועל סף התהום. בדיוק ברגע בו נדמה להם כי מגיעה ישועתם בדמות גיבור ילדותם, זה, במקום להצילם, קובר אותם עמוק עוד יותר ומשאיר על פניהם סימנים אדומים ועגומים של סטירת לחי מצלצלת. מושא הערצתם נמוג וקובר את סיכוייהם בדיוק ברגע שהם היו זקוקים לו. שלא כמו סימבה מ"מלך האריות" מהדור הישן של סרטי האנימציה, להם אין זמן לנוח בממלכת האקונה מטטה. תוך שניות, הם אוזרים כוח ואמונה בעצמם או במשפחתם: טורבו מיישם את עצת אחיו המעצבן ברגע האחרון של קו המסלול ומנצח; גיבור "גשם של פלאפל 2" נזכר בחבריו המפרגנים; ואנה השובבה ב"לשבור את הקרח" נחלצת בכוחות עצמה ומביעה אהבה עזה לאחותה, המחזירה לה אהבה וכך נמסה הממלכה מקפאונה המטריד. הגיבור נדרש לעשות "פליק-פלאק" דרמטי כדי לסיים את הסיפור כגיבור בעל תעצומות נפש פנימיות, על אף היותו בודד, ולרוב מרומה.

הרגע הזה הוא ממית אבל בעצם מחייה. פו מבין שהוא הוא המתכון הסודי. הוא מביט אל הלובן הבוהק של מגילת הדרקון העשויה קלף ריק ויודע – זה רק הוא שימלא אותה. ולא, הפעם לא בכופתאה משתיקת בטן וכאב לב לרגע חולף. וזאת הפתעה גם בשבילו. הוא מנסה להסביר זאת ליריבים שלו – טאי לונג ומאוחר יותר ללורד שן - הטווס הלבן, אבל הם כבר ויתרו באמת. בהרסניות. הוא ממשיך להעמיק לשמוע מה נכון לו. איך הוא מגיע לשלווה פנימית. הדמויות שהעריץ כבר מופנמות בו. חלקן עזבו, חלקן הפכו לחבריו הטובים ביותר. הוא מקשיב, מתבלבל, קם ונופל ובעיקר לא מוותר.


· חלק מן הטקסט פורסם בעבר הרחוק בכתב העת המקוון (והמצוין) הפנקס בעריכת יותם שווימר ותמר הוכשטטר.