"מר זוטא התגורר בבית פטריה קטן, כמו כל הגמדים" כך נפתח סיפורה היפה של אורית רז המעוטר באיוריה של אורה איל, בהוצאת הקיבוץ המאוחד. זוטא משמעו קטן. זוטות הם עניינים חסרי חשיבות.
כמו כולם חי לו זוטא הגמד, רק שלא היה לו רק דבר אחד -
גינה ירוקה ויפה כמו זו שצמחה אצל השכנים שלו

הפתגם "הדשא של השכן ירוק יותר" מקבל ביטוי מילולי באמצעות הסיפור על זוטא. לחבריו הגמדים גינות מדיפות ריח משכר בשל הפרחים או הירקות שהם מגדלים בערוגותיהם. מר זוטא יותר מכל רצה להיות מאד כמותם.
"אבל אצל מר זוטא לא צמח דבר.
כלומר... צמח שם משהו שגרם לו צרות מרובות".
כמה פשוט לו יכול להיות פשוט.. בלי משהו תקוע באמצע החצר - יבש ומכוער, עזוב המצמיח פרות מצומקים וחמוצים. "המשהו היה עץ תפוחים".

זוטא מיואש. הוא רוצה גם. הוא רוצה כמו כולם. לפחות כך הוא חושב ומשתף את שכניו –חבריו – לו רק יכול היה לסלק את המשהו הזה שגדל לו בממלכה שלו.
" ...סלק אותו! יעץ קטינא ,סלק אותו מכאן ומיד!
- הרי יכלה לצמוח פה במקומו גינה נהדרת הוסיף זעירא
- רעיון נהדר צהל מר זוטא תמיד חלמתי שתצמח לי גינה יפה מסביב לבית. אבל אין לי מזל, לא צומחת לי שום גינה!
- מזל? התפלא קטינא.
- מה לא?
- בוודאי שלא!
- אם תשתול גינה - תצמח לך גינה
- אם תשתול ותטפל הוסיף זעירא..."
תארו לעצמכם קרא נרגש זוטא ומעז לפנטז - גינה מסביב לבית שלי ומה כדאי לי לשתול בה? כל אחד מהחברים ממליץ בדיוק על מה שהוא מגדל – פרחים, ירקות.
זוטא בוחר גם וגם. הוא רוצה להיות הכל מכולם.
תחילה הוא פונה אל העץ בנימוס ומבקש ממנו לעזוב, אחר כך הוא כועס ובועט, צורח ושורט, מנסה לעקור עם גרזן ולבסוף מקלל ומשחרר.
הוא מחליט על אפו וחמתו של העץ היבש והמכוער המלכלך את חצרו בפירות כמושים, חמוצים ומבאישים, לטפח ערוגות – פרחים וירקות.
"מר זוטא שנא כל כך את העץ שאפילו לא שם לב לשינוי שחל בו [...] ענפיו התכסו עלים חדשים, ירוקים ורעננים, וביניהם הציצו תפוחים מתוקים ואדומי לחיים. אבל איך יכול היה לדעת מר זוטא מה טעמם? והרי לא ניסה לטעום מה מעולם. רק הוסיף לאסוף אותם מן הקרקע, ולהשליכם לאשפה."

כשהחברים עוברים בסביבה אחרי עבודת הטיפוח של זוטא הם לא מבחינים בכלל בערוגות אלא מתפעלים מעץ התפוחים היפיפה שבממלכתו, ומסבים את תשומת לבו. הוא מזמין אותם ואת עצמו לראשונה לנגוס בתפוח מעץ התפוחים הפרטי שלו.
טעים!
Comments