על עץ טרבל

דפנה בן-צבי, סופרת ומשוררת ילדים:

ב"ביער ברוש, אלון ואורן, אבא, ילד מטיילים" – כך נפתח השיר "עצ טרובל", אשר בלשון רגישה ופיוטית מזמין את הקוראים, הקטנים והגדולים, להצטרף למסע אינטימי ביער של האב עם ילדו, שבו הם מתבוננים, לומדים, שואלים, משחקים עם חיפושיות, בלוטים ועלים, ולא פחות מכך עם דמיון ומילים. תוך כדי חריזה יוצאת דופן, חושף בפנינו המסע ביער את עולמו הפנימי של הילד, את הקשר החם שלו עם אביו, ומנכיח – בתוכנו כמו גם בצורתו – את כוחה המרפא של פנטזיה, את כוח הקסם של סיפור.

נעמי ליברמן, בבליותרפיסטית בכירה:

"היי היזהר ילדון, זה מסוכן / ללכת כך על הקצה" – מי מאתנו לא אמר כך. מי מאתנו לא רצה לומר כך. הכתיבה הפיוטית של חלי מטפלת ברגישות במתח העדין בין סכנה להרפתקה. סיפור בתוך סיפור מופיע ומתגבש כעטיפה מגוננת המאפשרת לתוך הרך באשר הוא לגדול ולהתפתח.

ילדים שיקראו את הספר יכירו בו את קסם הטיול שהוא בעצם מסע של גילוי והתפתחות ואת הלם הפגיעה ותגובת ההסתגרות.

הורים שיקראו עימם ימצאו בו מלווה בדילמה האינסופית בין הנטיה לשמור ולגונן, לבין  שמחת היציאה לדרך והמפגש עם הלא ידוע המרגש כל כך.

 אמא שנכחה בשעת סיפור של עץ טרבל: 

"אני בדרך כלל ממש נמנעת מלקחת את הילדים לפעילויות אחר צהרים, יום שלם בגן ואז עוד גירויים סביבתיים, לא מוכרים - במקומות זרים/חדשים/שונים... פחות מתאים לי באופן אישי.

אבל הפעם גייסתי אומץ והחלטתי לשבור שגרה. היום בבוקר סיפרתי לילד שלי שבמקום שנחזור הביתה מיד אחרי הגן, נסע ישר לשמוע סיפור נחמד. רק שנינו - בלי אחותו, ״רק אני ואתה״, קצת זמן איכות יחד.

...וזה בדיוק מה שקרה...

אז למרות החששות ולמרות הדאגות של איך יגיב והאם בכלל יהנה, אני מתרגשת להודיע שהיה ממש נחמד! אפילו נחמד מאוד!

הסיפור ׳עץ טרובל׳ של חלי טל שלם היה מופלא. מסופר ברוך ברגישות בעדינות שמתאימה לנו בול - (לאמא רגישה שסוף סוף שברה שגרה)..."